לאחר שנה עמוסה בטכניון סיימתי את המסלול השנתי לצילום מקצועי עם התמחות בצילומי מזון, תדמית ומוצר. במהלך הלימודים למדתי לצלם מקצועי למדתי לשלוט בתאורה ולהשתמש בה לצרכי, להביא את מושא הצילום למיטבו, בהעמדה נכונה, בסטיילינג מנצח, ברקע מתאים ובבחירת הצילום המנצח.
להיות צלם מקצועי ובחירה בצילום כמקצוע החלה לאחר תקופה ארוכה שבה הצילום היה תחביבי וליווה אותי בכל מסלולי חיי. תמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות גם כשהייתי בהיי-טק ולמדתי ניהול עסק והעולם העסקי.
יש בצילום קסם ששובה אותך, יצירת עולם שבו אתה קובע את הכללים, את המסגרת וכמובן את שהעין רואה לבסוף
צילום מזון
הוא מהמורכבים ביותר. רבים מצלמים צילומים באמצעות הטלפון החכם, אך ההבדל בין צילום של הנאה לצילום מקצועי הוא בתוצאה הסופית. כשאני ניגש למלאכת הצילום חשוב שאבין לאיזו מטרה הצילום מיועד, צילום לאינסטגרם וצילום לתפריט שונים במהותם ואני צריך להתמודד עם הפיכת התמונה למגרה, כמעט לחוש את הטעמים, לראות את הצבעים ולאפשר חוויה חושית באמצעות העיניים.
צילום פורטרט
צילום פורטרט הוא תהליך , תהליך שבו הצלם לומד את המצולם, ובו זמנית המצולם לומד את הצלם.
המצולם צריך להישאר "הוא" האמיתי, אך לרוב הוא ימצא את עצמו מתקשה לכך מול עדשת המצלמה המאיימת לתעד לנצח גם רגעים פחות טובים עבורו. הצלם, מצידו, צריך לרכך את המתח, להיטיב את האווירה, ללמוד ולהכיר את המצולם, להתבונן אל תוך הפנימיות שלו ולהביא אותה לידי ביטוי דרך החיצוניות שלו, ושניהם ביחד יהיו שותפים מלאים ליצירה.
"פוטוגניות" היא כבר מזמן לא שם המשחק. הפוטוגניות האמיתית נמצאת אי שם בתוך מערכת האדם, ומועברת על ידי הבעות פנים ושפת גוף שעל הצלם לחוש בהם ולפעמים גם "ליצור" אותם על ידי הכוונה נכונה וצילום מתאים.
אחת הסיבות שאני אוהב כל כך לצלם אנשים היא שבדרך זו מתאפשר לי ללמוד אותם, ולספר את הסיפור שלהם
