יש צילומי אוכל יפים, ויש פרויקטים שמספרים סיפור.
ספר בישול הוא זיכרון שעובר דרך הידיים, דרך הריח, דרך המטבח.
בפרויקט הזה ליוויתי את ענת במסע בין שלושה עולמות: פולני, עיראקי וטוניסאי.
ספר הבישול של ענת לא נולד כדי להיות אסתטי בלבד, הוא נולד כדי לתעד זיכרונות, מטבחים, ידיים עובדות ורגעים אמיתיים. המטרה לא הייתה “לעצב אוכל”, אלא לצלם אוכל חי, כזה שמבשל, מבעבע, מתפורר, מתלכלך ומרגיש בית.
זהו לא סט סטרילי. זה מטבח אמיתי, וזה בדיוק הקסם.
מדובר בפרויקט רחב היקף שכלל עשרות מתכונים, חלוקה לפרקים תרבותיים שונים וצילום שמיועד לפרינט מלא.
כל מטבח דרש גישה אחרת באור, בצבע, בטקסטורה ובאווירה ועדיין הכול היה צריך להרגיש שייך לאותו ספר.
העבודה כללה בניית סטים מדויקים, פיתוח שפה לכל פרק ושמירה על קו אחיד לאורך כל הדרך, זה לא היה יום צילום זה היה תהליך.
הקונספט הצילומי נשען על חיבור בין תיעוד לאסתטיקה. מצד אחד: חומרי גלם, תבלינים, ידיים לשות בצק, אדים מסיר רותח. מצד שני קומפוזיציה מדויקת, אור טבעי מחושב, טופ דאון עשיר, ופריימים נקיים שמוכנים להיכנס לספר מתכונים מודפס.
במקום “לביים” מסורת, בחרנו לצלם אותה תוך כדי תנועה. לתת לידיים להוביל, לאדים להישאר, לפירורים ליפול. צילום אוכל שמכבד את האוכל – ואת מי שמבשל אותו.
התוצאה היא סדרת צילומי אוכל שמחזיקה שלושה רבדים:
חומרי גלם טריים ומודגשים, תהליך עבודה אותנטי, ומנות סופיות שמצולמות ברמה של ספר בישול מקצועי.
הפרויקט משלב צילום אוכל תיעודי עם צילום אוכל אמנותי, ומציג שפה ויזואלית שמכבדת מסורת אבל מדברת עיצוב עכשווי. זה לא רק אוכל על צלחת. זו תרבות שמצולמת באור נכון.
המטבח הפולני קיבל אור רך ומינימליסטי, העיראקי עומק וחום תבליני, והטוניסאי אנרגיה וקונטרסט.
שלושה עולמות שונים, סיפור אחד כי בסוף, זה לא היה רק צילום ספר בישול.
זה היה בנייה של פרויקט שמחבר זיכרון, תרבות ואוכל דרך עדשה אחת.
