אחד הדברים שחשוב לכם כלקוחות הוא להיות מעורבים ביום הצילום ובתהליך כולו, להשמיע את חוות דעתכם לצלם, גם אם זה גוזל זמן עבודה זה יחסוך עבודה חוזרת ואכזבות. בלא מעט מקרים שמעתי שהצלם הגיע, צילם, ערך העביר חומרים והלקוח לא יכל להשתמש בחומרים כי מבחינתו הם לא היו טובים או מה שהוא ציפה, כי הבחירה וההסתכלות שלכם תהיה שונה ממה שהצלם רואה. הצלם כן אמור לכוון, לייעץ לחוות דעה ולתת דגשים אבל בסופו של יום החומרים שהצלם מגיש לכם הם בשימוש שלכם ואתם צריכים לאהוב את התוצאה -ולא הצלם (או לא רק הצלם)
במסגרת הלימודים במסלול השנתי לצילום מקצועי בטכניון למדנו על יחסי צלם-לקוח וגם כאשר התחלתי לעסוק בצילום מסחרי וכצלם שעובד עם לקוחות רבים, הבחנתי לא מעט פעמים שקיימות גישות שונות בין לקוח לצלם, וצריך כל הזמן למצוא את האיזון.
הצלם רואה ובוחן בעין שונה מהלקוח, דוגמא למקרה בו נתקלתי לאחרונה:
בכל יום צילום גם כאשר אני באתר הלקוח המצלמה שלי מחוברת לאייפד ואנחנו כצוות רואים את התוצאות במהלך הצילום וכך אנחנו מבצעים את התיקונים תוך כדי הצילום.
במסגרת יום צילום מוצרים ללקוח כשאני מצלם את אחד המוצרים והתמונה עולה באייפד אני שומע מהצד: איזה יופי של תמונה, אני מסתכל על האייפד ואני רואה תוצאה שכנראה שאם הייתי מסתכל עליה בבית סביר להניח שהייתי מוחק אותה.
אחרי היום צילום אני מסנן את חומרי הגלם ומעביר ללקוח לבחירה את חומרי הגלם לפני עריכה, גם שם יש תמיד בחירות שונות.
באחד המקרים, לפני שהתחלתי לערוך את התמונות העברתי שתי עריכות שונות לאותה תמונה ללקוח, כדי לשמוע את דעתו ולקבל את אישורו להמשך העבודה.
מבחינתי עריכה אחת היתה טובה בכמה רמות מהשניה, אבל הבחירה של הלקוח היתה דווקא התמונה שהיתה הרבה פחות טובה ומעניינת, בעיניי.

מקרה שחוזר על עצמו וקורה לי הרבה בצילום תדמית כאשר מיד לאחר הסשן צילום אני תמיד יושב עם המצולם לסנן ולערוך תמונות לפני שאני מעביר לו אותן, תמיד הדעות שלנו שונות כי תמונה שיכולה להלהיב אותי כי יש בה אור וצל, זוית צילום נכונה, מראה טבעי של המצולם, ומבחינתי הכל נכון, המצולם יסתכל על זה ויראה שיש לו קמט קטן תחת העין או שרואים טיפה בטן והוא שמן מדי (גם אם הוא 60 90 60) ויהיה מוכן לפסול את התמונה על משהו קטן שאף אחד לא רואה – חוץ ממנו!
